מש תעשיות דפוס משי ושלטים בע"מ נ' אדבנס אסטייט ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפרעון חשבונית אשר הוציאה התובעת עבור הנתבעת 1 ע"ס 8016 ₪, מיום 31/12/08.

התובעת אשר עוסקת בפרסום ובייצור שלטים מסוגים שונים, טוענת כי הנתבעים 1-3 יחד ולחוד הזמינו ממנה עבודות פרסום ושיווק שונות ובגינן נותרו הנתבעים 1-3 חבים לה את סכום החשבונית מיום 31/12/08 ע"ס 8016 ₪.

התובעת טוענת כי הנתבע 3, אשר הינו מבעליהן של הנתבעות 1-2 , הוא מזמין העבודה ועשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות ולפיכך יש להרים את המסך ולחייב בסכום החשבונית את הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד.

הנתבעים טוענים כי אין כל הסכם חתום בין הצדדים לצורך ביצוע העבודה הנטענת. לטענת הנתבעים, הזמנת העבודה, להבדיל מהצעת המחיר, אשר הוצאה לנתבעת 2 אינה חתומה על ידי אף לא אחד מהנתבעים ומשום כך, לא ניתן לחייבה בגין החשבונית אשר הוצאה עבור הנתבעת 1. הנתבעים טוענים כי הזמנת העבודה נשוא התביעה מתייחסת להקמת עמוד שילוט שאמור היה לרכז את שלטי הפרסום של דיירי המתחם אך כאמור, על הזמנה זו לא חתם איש מהנתבעים. הנתבעים טוענים כי הנתבעת 1, אשר סירבה לשאת בעלויות הקמת שלט אשר ישמש את הדיירים במתחם, סיכמה עם התובעת כי תפנה אל דיירי המתחם ותקבל מהם הזמנות והתחייבויות לתשלום עבור שלטי הפרסום. על הצעת המחיר אשר פירטה סיכום דברים זה אכן חתמה הנתבעת 1, אך לא אישרה את הזמנה נשוא תביעה זו המחייבת את הנתבעת 1 במלוא עלות כל שלט הפרסום. יתרה מזו, לטענת הנתבעים, בכתב התביעה לא פורט מהם המעשים אשר בגינם נטען כנגד הנתבע 3 לאחריותו האישית לתשלום החוב ולהרמת מסך. משכך טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה כנגד כל אחד מהם ואין להרים את מסך ההתאגדות כאשר אין עילה לכך.

הצדדים התייצבו בפני והציגו עדיהם וראיותיהם.

דיון והכרעה :

השאלה המרכזית העומדת להכרעה הינה האם אכן נערך הסכם מחייב בין הצדדים ?

מטעמה של התובעת, העיד מר מאיר אקוקה, מנהלה של התובעת, על שיטת העבודה אצל התובעת. מר אקוקה העיד כי תחילה מובאת בפני הלקוח הצעת מחיר עבור שירותי פרסום. הלקוח מאשר בהתאם למו"מ בין הצדדים ולאחר שהצעת המחיר מאושרת, מוציאה התובעת הזמנת עבודה התואמת את האמור בהצעת המחיר. אף את ההזמנה, על הלקוח לאשר בחתימתו ומבלי שזו נחתמת, לא מבוצעת העבודה (ראה עמ' 2 שורות 1-5 לפרוטוקול).

התהליך ברור וכולל איפה שני שלבים. בשלב הראשון, הצעת מחיר ואישור הלקוח בחתימתו. בשלב השני, הזמנת עבודה על בסיס הצעת המחיר ואישור הלקוח בחתימתו. לאחר קיומם של שני השלבים, יוצאת העבודה לביצוע ומוצאת חשבונית ללקוח. (ראה עמ' 2 שורה 31 לפרוטוקול).

אף הגב' כרמית אזולאי אשר עובדת כאשת מכירות אצל התובעת, אישרה שזהו תהליך העבודה ורק כאשר ישנה הזמנת עבודה חתומה בידי הלקוח, יוצאת העבודה אל הדרך (ראה עמ' 5 שורות 14-15 לפרוטוקול).

ומן הכלל אל המקרה אשר בפני – באשר לעבודת הפרסום נשוא התובענה, הוצגה למר אקוקה הצעת המחיר וזה אישר כי אכן היא חתומה בידי הנתבעת 1. כאשר נשאל באם יצאה בגין הצעת המחיר הזמנת עבודה, השיב מר אקוקה כי זהו הנוהל וכי יוצאת הזמנה אשר צריכה אישור של הלקוח בחתימתו (ראה עמ' 2 שורות 9-11).

כאשר נשאל מר אקוקה אם גם בגין אותה הצעת מחיר אשר אושרה בידי הנתבעת 1 יצאה הזמנת עבודה, לא נתן מר אקוקה תשובה, כי אם הפנה לגב' כרמית אזולאי , אשר לטענתו היתה אחראית על ההזמנות.

למר אקוקה הוצגה החשבונית נשוא התובענה והוא נשאל באשר להצעת המחיר אשר קדמה לה. מר אקוקה הפנה להצעת המחיר 564 (נספח ב לת/1) הצעה זו עומדת ע"ס של 6000 ₪ בלבד ומופנית לנתבעת 2. ההצעה מאושרת בידי הנתבעת 1. אלא שכאשר נדרש מר אקוקה להצביע על הזמנת העבודה אשר יצאה בגינה של אותה הצעת מחיר, הוא לא יכול היה להציג לעיונו של בית המשפט הזמנת עבודה חתומה והוא שב והפנה לגב' כרמית אזולאי לצורך בירור מדוע אין הזמנת עבודה חתומה שלאחריה יוצאת העבודה אל הפועל. מר אקוקה ניסה לטעון כי במקרה זה הצעת המחיר החתומה, היוותה עבורו הזמנת עבודה מאושרת בידי הלקוח, אלא שהדבר מהווה סתירה לראשית עדותו, בה שב והבהיר כי הליך העבודה כולל שני שלבים שונים ומסתיים אך ורק בהזמנת עבודה חתומה לצורך הוצאת העבודה אל הפועל. נסיונו זה של מנהל התובעת אינו תואם את האמור בכתב התביעה לו צירפה התובעת עצמה הזמנת עבודה שאינה חתומה ויתרה מזו, אמנם המפרט הטכני תואם להצעת העבודה אשר אושרה בידי הנתבעת 1, אלא שהסכום לתשלום המופיע בה כלל אינו זהה ומנהל התובעת שב והפנה לכרמית אזולאי לקבל הסברים אף בעניין חוסר הזהות בין הסכומים (ראה עמ' 3 שורות 18-19 לפרוטוקול).

חוסר ההתאמה בין הסכום בחשבונית לבין הצעת המחיר החתומה בידי הנתבעת 1, לא היה הפרט התמוה היחיד אשר מנהל התובעת לא ידע לספק לו הסבר. החשבונית מופנית כלפי הנתבעת 1, אלא שהצעת המחיר מופנית לנתבעת 2 ומנהל התובעת טען כי הוא כלל אינו מכיר את הנתבעת 1 והוא התנהל אל מול הנתבע 3 והנתבעת 2. כאשר עומת מנהל התובעת עם העובדה שכרטסת הנהלת החשבונות אצלו מנוהלת ע"ש הנתבעת 1, ניסה לפטור זאת בכך שהעיד כי הנתבע 3 הוא זה אשר הכתיב לו למי לרשום את החשבונית בהתאם לשיקוליו שלו. מנהל התובעת הצהיר, כי עשה עבודה עבור הנתבעת 2 והנתבע 3 וכאשר נשאל מדוע הוא תובע את הנתבעת 1 השיב כי הוא כלל אינו מכיר את הנתבעת 1 (ראה עמ' 4 שורות 13-26 לפרוטוקול).

אף אשת המכירות של התובעת, הגב' כרמית אזולאי, לא איששה את טענת התובעת כי הוצאה הזמנה חתומה לאחר שאושרה הצעת המחיר בידי הנתבעת 1. כאשר נשאלה הגב' אזולאי בעניין חשוב זה, היא לא זכרה באם הוצאה הזמנת עבודה, אם לאו. הגב' אזולאי העידה כי ברוב המקרים יוצאת הזמנת עבודה, אך במקרה זה היא אינה זוכרת ולאחר הצעת המחיר המאושרת ניתן היה לצאת לעבודה. הצהרה זו עומדת בסתירה לדבריה של הגב' אזולאי עצמה, כמו לדבריו של מנהל התובעת באשר להליך הדו שלבי של הצעת מחיר ואישורה ולאחר הוצאת הזמנת עבודה ואישורה.

כאשר נשאלה הגב' אזולאי לגבי הסכום אשר אושר בהצעת המחיר, מאחר וזה אינו תואם את החשבונית הנתבעת, שוב הודיעה הגב' אזולאי כי היא אינה זוכרת, לדבריה היא אינה יכולה לזכור את כל ההצעות. ככלל בגד בה זכרונה של הגב' אזולאי בכל הפרטים אשר יכולים היו להפריך את תביעת התובעת, אך דווקא הפגישה בה דובר על אודות הוצאת הצעות עבודה ואישורן בידי הדיירים במתחם, היתה זכורה לה לפרטיה. כאשר נשאלה הגב' אזולאי באם אכן פנתה לדיירים בעקבות הסיכום אותו היא מתארת בעדותה, היא הפנתה לתצהיר עדותה הראשית והתחמקה מלענות על השאלה. מעדותה של הגב' אזולאי עולה, כי אף היא הבינה שטענת התובעת לפיה על הנתבעים לשלם לתובעת את מלוא סכום החשבונית ומאידך הטענה כי על הנתבעים לבקש את הסכמתה של התובעת לצורך גביית התשלום , לא תוכלנה לדור בכפיפה אחת.

כך או אחרת, אף הגב' אזולאי הודתה כי הזמנת עבודה, מעולם לא נחתמה בידי הנתבעים, אלא הצעת מחיר בלבד (ראה עמ' 8 שורות 11-15).

כאמור, עדותם של שני עדי התביעה בחקירתם הנגדית, עמדה בסתירה לעניינים מהותיים בתצהיריהם. כך למשל, מנהל התובעת טען כי אין הוא מכיר את הנתבעת 1, אך הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי התחייבה בפניו לתשלום החשבונית. הגב' כרמית אזולאי טענה בחקירתה הנגדית כי היא אינה מזהה את כתב ידו של הנתבע 3 ע"ג אחת מגירסאותיה של הצעת המחיר שנדונה, אך בתצהיר עדותה הראשית הצהירה כי מדובר בוודאות בכתב ידו של הנתבע 3.

עדותו של מר יגאל קאופמן האחראי על תחום השיווק אצל הנתבעת 1 חידדה עוד את הבעיתיות אשר בסכום הכתוב על גבי החשבונית הנתבעת. מעדות זו עולה כי בפגישה אשר היתה עם הגב' אזולאי , שונו הסכומים אשר היו על גבי הצעת המחיר המקורית ולמעשה ההצעה המקורית עברה גלגולי מחיר שונים ( 6000 ₪ תחילה ו 4000 ₪ לבסוף – ראה נספחים ב-ג לנ/1). סכומים אלו וודאי שאינם תואמים את סכום החשבונית הנתבעת. מר קאופמן העיד כי הנתבעת 1 סירבה לחייב את הדיירים במתחם עבור השילוט וכי היתה זו הגב' אזולאי אשר נשלחה לבצע את החיוב ישירות אל מול הדיירים (ראה עמ' 11 שורה 9 לפרוטוקול). מר שי ירון, מנהל הנתבעת 2 אישר נקודה זו והבהיר כי בהתאם להסכם הניהול עליו חתומה הנתבעת 2 עם בעלי המתחם, יש לה האפשרות לחייב את דיירי המתחם בעלות הפרסום. אלא שבמקרה דנן בחרה הנתבעת 2 להטיל את המשימה על התובעת שתגבה ישירות מהדיירים עבור שלט הפרסום שהכינה, באמצעות הגב' אזולאי.